רוחניות פמיניסטית במחצית השנייה של המאה העשרים

הרוחניות הפמיניסטית, המדגישה את הפן הנשי של האלוהות לצד אקטיביזם פוליטי, הינה תולדה ישירה של הפמיניזם הרדיקלי של שנות השישים והשבעים. הפמיניסטיות הרוחניות פועלות על מנת לשקם את המודעות של בני אדם לקשרים שלהם עם העולם הטבעי ואת הערכתם את העיקרון הנשי, ויוצאות מכלל הנחה שנשים מבינות מושגים כגון אהבה, מערכת יחסים ורוחניות בצורות אחרות מגברים, בשל היותן אימהות. בכתביהן של הפמיניסטיות הרוחניות, נשים מוצגות באופן טיפוסי כפחות אגרסיביות ויותר רגישות ואינטואיטיביות מאשר גברים. בתפיסות אלו שולבה גם האמונה בפרהיסטוריה המטריארכאלית, אותה תיאוריה הגורסת כי עד לפני אלפי שנים בודדות משלו הנשים (או הערכים ה’נשיים’, לפחות) בכיפה, והציויליזציה האנושית כיבדה אותן וסגדה להן כנציגותיה עלי אדמות של האלה האם הגדולה, בוראת העולם. בהרצאה זו אסקור את התפתחות תנועת הרוחניות הפמיניסטית מאז סוף שנות השישים בעולם המערבי ובישראל

SDC13084